פסיכולוג הוא איש מקצוע, שמוסמך לעסוק בתחום הפסיכולוגיה. פסיכולוג איננו "מי שלמד פסיכולוגיה" – לפי הגדרת החוק הישראלי, פסיכולוג הוא מי שמחזיק בתואר שני או שלישי (כלומר, "מוסמך" או "דוקטור") בפסיכולוגיה אותו קיבל ממוסד אקדמי מוכר בישראל, והוא רשום ברשימת הפסיכולוגים המורשים ("פנקס הפסיכולוגים") שמנהל משרד הבריאות. רק פסיכולוג לפי הגדרה זו מורשה לעסוק בפסיכולוגיה בישראל. תחום הפסיכולוגיה רחב מאוד וכולל בתוכו תת-תחומים רבים – התחום הקליני, התחום ההתפתחותי, התחום החברתי ועוד. פסיכולוג שמבקש להתמחות בתחום מסויים בוחר בתחום הזה כמסלול לימודים לתואר שני, ולאחר סיום הלימודים וקבלת התואר חייב לעבור גם תקופת התמחות בת ארבע שנים. בתום תקופת ההתמחות חייב כל פסיכולוג לעבור בחינת מומחיות (של משרד הבריאות), ורק אם יעמוד בה בהצלחה יקבל תואר של פסיכולוג מוסמך בעל רשיון מומחה בתחומו. מאחורי כל פסיכולוג מוסמך עומדות אם כן שנים רבות של לימוד, התמחות ועבודה מעשית.
בהתאם לתחומי הפסיכולוגיה השונים, פסיכולוג או פסיכולוגית יכול להיות מומחה באחד מן התחומים העיקריים הבאים:
פסיכולוג קליני – כאשר רוב האנשים משתמשים במונח פסיכולוג הם מתכוונים בעצם לפסיכולוג שהוא פסיכולוג קליני: פסיכולוג שמאבחן הפרעות נפשיות והתנהגותיות ומטפל בטכניקות שונות, המבוססות על שיח, באנשים שסובלים מהפרעות כאלה.
פסיכולוג התפתחותי – פסיכולוג שעיקר התמחותו היא בגיל הרך: תינוקות, גיל הגן ושנות בית-הספר הראשונות. פסיכולוג התפתחותי מזהה ומאבחן בעיות התפתחותיות, מייעץ להורים ובמידת הצורך מטפל בילדים.
פסיכולוגית חינוכית – התמחותו היא בנושאי חינוך ובית-הספר, והוא מייעץ לכל המעורבים בתהליך החינוך – תלמידים, מורים והורים.
פסיכולוג רפואי – תומך מבחינה פסיכולוגית בתהליכים רפואיים: ייעוץ לחולים ולמשפחותיהם, הכנה וליווי של חולים ומשפחותיהם בניתוחים ובטיפולים קשים, ייעוץ פסיכולוגי לרופאים ולמטפלים, ייעוץ בנושאים אתיים ומוסריים, וכן הלאה. פסיכולוג רפואי חייב להתמצא היטב בפרקטיקות רפואיות שונות ומגוונות על-מנת שיוכל לסייע לחולים ולרופאים כאחד.
פסיכולוג שיקומי – מתמחה בטיפול ובשיקום אנשים שסבלו טראומות קשות: פציעות, מחלות, שכול וכדומה.
פסיכולוג אירגוני – התמחותו היא באירגונים, בדרך כלל גדולים, ובתהליכים של מיון והשמת עובדים. פסיכולוג אירגוני מלווה את ההנהלה ומסייע לה בהתנהלות אירגונית נכונה, בשילוב נכון של העובדים באירגון, ביצירת מוטיבציה אירגונית ואישית ובפתרון בעיות אירגוניות ואנושיות.
פסיכולוג פיזיולוגי – עוסק בעיקר במחקר של מערכת העצבים ומשמעות הבעיות בתפקודה בהנהגות התקינה ובפסיכופתולוגיה. תחום מחקרי אחר הוא התחום המחקרי-ניסויי בהתנהגות של בני אדם. פסיכולוג העוסק בכך עבר בדרך כלל הכשרה של פסיכולוג חברתי. בתחום זה נערכים מחקרים על התנהגות בני אדם בסיטואציות שונות כגון: קבלת החלטות, ניהול, והתנהגויות במצבי דחק.
פסיכולוג בכיר – זה פסיכולוג וותיק ומנוסה שעבר התמחויות בהדרכה, ועיקר עיסוקו הוא בהדרכת פסיכולוגים בדרכם המקצועית.
אנו רואים אם כן כי תחום הפסיכולוגיה רחב ומגוון מאוד, וכי המונח פסיכולוג איננו מספיק לשם תיאור מדוייק של איש המקצוע שעוסק בתחום הפסיכולוגיה. קיימת גם נטייה להתייחס אל פסיכולוגיה ופסיכיאטריה (ובהתאמה, לפסיכולוג ולפסיכיאטר) כאל שני שמות לאותו מקצוע – ולא היא: אומנם יסודות המקצוע זהים, אך פסיכיאטר הוא קודם כל רופא (דוקטור לרפואה) – רופא שהתמחה בטיפול, הן פסיכולוגי והן תרופתי, במחלות נפש. פסיכולוג או פסיכולוגית אינם רופאים ואינם מוסמכים לרשום תרופות פסיכיאטריות, והם מטפלים בסובלים מהפרעות נפשיות באמצעות טיפולים פסיכולוגיים (פסיכותרפיה) שאינם תרופתיים.
במרכז אביב, המרכז לאיבחון, ייעוץ וטיפול בתחומי הנפש וההתנהגות, משלבים בין התפיסות השונות והתחומים השונים של הפסיכולוגיה במטרה לספק קשת רחבה של שירותים פסיכולוגיים מתקדמים. צוות המרכז, בניהולו של ד"ר גיא אור, כולל פסיכולוגים ופסיכיאטרים מומחים, מדריכים, עובדים סוציאליים ומטפלים בשיטות שונות ומגוונות.
