אל תתנו לדכאון לדכא אתכם

דיכאון אולי המגיפה של המאה ה-21 ונחשב כיום לאחת ההפרעות הנפשיות השכיחות בקרב אוכלוסיית העולם המערבי.
עשרות אלפי ישראלים לוקים בדיכאון-והמספרים הולכים וגדלים.
כל אחד,בכל גיל יכול ללקות בדיכאון (אם כי מספר הנשים כפול ממספר הגברים).
מה שחשוב לדעת הוא שזו הפרעה שניתן לטפל בה.

אז מה הוא דיכאון?
כולנו מרגישים לפעמים עצובים, ללא מצב רוח, מתקשים לקום מהמיטה בבוקר ולתפקד בחיי היום- יום.  אלו יכולות להיות תגובות נורמאליות לאירועים שפוקדים אותנו, אך כשתגובות אלה מתמשכות הן גם עלולות להצביע על דיכאון. בניגוד לתחושה של עצב, שמגיעה אחרי פרידה, מחלה, מוות של אדם קרוב, פיטורין או אירועים קשים אחרים בחיינו, עצב שמתפוגג עם הזמן, הרי שהדיכאון מגיע כדי להישאר. עוברים שבועות ואף חודשים- והתחושה נשארת.
אף שהדיכאון הקליני הינו תופעה לה חשוף הציבור כולו, קיימות קבוצות סיכון, אשר מועדות יותר ללקות בהפרעה.

בדוק:האם אתה בקבוצת סיכון?
·         האם מישהו במשפחה לקה בדיכאון?
·         האם יש במשפחה אדם הסובל מאלכוהוליזם?
·         האם עברת משבר? (מוות של אדם קרוב, פיטורין, בעיות כלכליות, פרידה הם משברים נפשיים,
          פגיעה גופנית היא משבר פיזי)
·         האם אתה צורך אלכוהול ו/ או סמים באופן קבוע?
·         האם סבלת בעבר מדיכאון?
·         האם בד"כ דפוס החשיבה שלך הוא שלילי? אתה פסימי? דאגן בצורה מוגזמת? חש שאינך שולט בחייך?
·         האם אתה נוטל תרופות לטיפול במחלות כרוניות (יתר לחץ-דם , סכרת, סרטן, מחלות לב, 
         הפרעות הורמונאליות  וכד')
·         האם אתה במתח ארוך טווח? (ילד בצבא, הורה חולה)?
אם ענית ב"כן" על  אחת או יותר מהשאלות- יתכן שאתה נמצא בקבוצת הסיכון ללקות בדיכאון.

מהן הסיבות לדיכאון?
ישנם מספר גורמים לדיכאון: לא רק גורמים פסיכולוגיים,  אלא גם גורמים פיסיולוגיים, כימיים וביולוגיים. גנטיקה ותורשה גם הם משחקים תפקיד בסיכון ללקות בדיכאון. אך לגורמים פסיכולוגים משקל חשוב בהתפתחות דיכאון. בין הגורמים הפסיכולוגיים ניתן להצביע על המבנה האישיותי ועל גורמים סביבתיים. באשר למבנה האישיותי - אנשים המתאפיינים בקיבעון מחשבתי, היעדר כישורים חברתיים, תלותיות וחוסר אונים הינם בעלי פוטנציאל לפתח דיכאון במהלך חייהם. ובין הגורמים הסביבתיים - הלחץ שמפעילה הסביבה - לחצים ודרישות מצד הסובבים- משפחה, חברים, עמיתים לעבודה, יכולים להוות גורם משמעותי להתפתחות דיכאון. גם אירוע משברי כמו פרידה, פיטורין או מחלה יכול להיות גורם להופעת דיכאון.

האם אתה בדיכאון?
אם אתה מרגיש עצבות, חרדה וריקנות, אם אתה כבא לא נהנה מפעולות שבעבר אהבת, אם אתה מרבה לישון או מתקשה לישון, אם קשה לך להתרכז, אם אין לך אנרגיה, אם קשה לך לקבל החלטות, אתה מרגיש חסר סיפוק וחסר ערך, אם אתה מרגיש רגשות אשמה גם על דברים שעשית בעבר, אם אתה חסר תאבון והתחלת לרדת במשקל בלי שרצית בכך, אם אתה מרגיש מחושים שונים- כאבי ראש, בטן וכו', אם צצות בראשך מחשבות אובדניות.... אם ענית בכן לחמש שאלות לפחות יתכן ואתה סובל מדיכאון.

דיכאון זו מחלה או הפרעה שבה אובדת יכולת ויסות הרגשות ונפגעת הפעילות הרגשית, החשיבתית, התפקודית והפיזיולוגית של החולה. העצב והייאוש של אדם הסובל מדיכאון בולטים לעיין. גם הבלבול, חוסר הריכוז, הזיכרון הפגום, ההזנחה העצמית ועוד.

הדיכאון גורם לעיתים  לירידה ברמת הפעילות ולקושי ליזום, לעמוד במשימות, להיות בקשר עם אנשים, יש נטיה להסתגרות ולירידה בתפקוד. כשהדיכאון מתגבר ומקצין הוא יכול להתבטא בניתוק, תשישות ואפאטיות. 
 
מופעים קליניים של דיכאון:
דיכאון מז'ורי: מכונה לעתים גם דיכאון חריף/חמור/אקוטי/קליני. מדובר באפיזודות חוזרות בדרך כלל, אשר ללא טיפול יכולות להימשך חודשים ארוכים, של תסמינים דיכאוניים בעוצמה גדולה ועם פגיעה משמעותית בתפקוד. חשוב לפנות לטיפול במצבים אלו הן בשל המחיר שיש לפגיעה מושכת בתפקוד והן משום שעלול להתעורר דחף אובדני. ישנן גישות טיפוליות רבות במצב זה והן כוללות טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים.

מאניה-דיפרסיה או הפרעה דו קוטבית: מדובר באפיזודות חוזרות, חלקן של דיכאון מז'ורי וחלקן של מאניה – שהיא התרוממות רוח קיצונית עם נטיה לעשות מעשים חסרי שיפוט כגון בזבוז כספים רב, התחייבויות עסקיות מסוכנות ועוד. דיבורי בקצב מהיר, וירידה ברורה בצורך בשינה הם מן המאפיינים הבולטים של אפיזודה מאנית. זו הפרעה הדורשת, בדרך כלל, גם טיפול תרופתי אך עם איזון תרופתי מתאים יכול האדם הסובל מהפרעה זו לנהל חיים נורמאליים לחלוטין. טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפוייטי) יכול לסייע מאוד להכיל באופן רגשי את קיומה של הפרעה זו וביטוייה, בלי שהדבר גורם לתחושה של פגימות.

דיסתמיה: היא הפרעה דיכאונית מתמשכת בה מופיעים התסמינים לאורך זמן (שנתיים לפחות, לשם ההגדרה) אך בעוצמה נמוכה. למרות שזה אינו דיכאון חמור, הרי שהתסמינים פוגעים באיכות החיים של האדם.  אדם המפתח דיסתמיה "אין מצב רוח", הוא מדוכדך, עצבני לאורך היום, סובל מהפרעות אכילה (אכילת יתר או ירידה בתיאבון), הפרעות שינה (שינה מרובה או נדודי שינה), חוסר באנרגיה ועוד. חשוב לזהות הפרעה זו ולטפל בה, מאחר שהסובל ממנה מפסיד הרבה מחייו. ישנם שני מופעים של דיסתמיה, האחד בגיל צעיר, סביב שנות ה- 20, והשני מאוחר, סביב גיל 50 – אז, יתכן והוא מבטא הפרעה בוויסות הורמונאלי או מטבולי.
 
על חשיבות הטיפול
דיכאון פוגע בתפקוד היומיומי. החל מהקושי לקום מהמיטה בבוקר, המחשבות הטורדניות, חוסר היכולת להתרכז ולתפקד, תפקוד לקוי בלימודים ובעבודה,  ועד הקשיים בשינה, ההזנחה העצמית, ובמקרים הקיצוניים גם מחשבות אובדניות ופגיעה עצמית. גם היחסים עם האנשים הסובבים עלולים להיפגע- האדם מסתגר בעצמו, מתוח ועצבני, מתקשה בקשרים החברתיים והמשפחתיים ומרגיש רגשי אשם על כך.
אבל היום הסבל הזה מיותר- ויש פתרון לדיכאון, צריך רק להחליט לטפל בו. לעיתים אדם דכאוני לא יאמין באפקטיביות של הטיפול. אנשים בדיכאון נוטים להיות פסימיים, מיואשים וחסרי אנרגיה ומוטיבציה. לכן כל כך חשוב לקבל עזרה ותמיכה מהסביבה הקרובה ועידוד ללכת לטיפול.
אם הדיכאון לא יטופל הוא עלול להימשך חודשים ושנים, ואף עלולה לחול התדרדרות במצב. דיכאון עלול להביא את האדם לפגיעה בו ובסביבתו- ולכן חשוב לטפל בו מיד עם התפרצותו. הטיפול בדיכאון חשוב והוא מחזיר, ברוב המקרים את האדם לתפקודו הנורמאלי.
 
מה כולל הטיפול?
טיפול טוב בדיכאון ישלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה, וכדאי להתחיל בטיפול כבר בשלבים הראשונים של הופעת התסמינים.  הטיפול חייב להיות טיפול מקצועי, שניתן על ידי אדם המוסמך לכך. הדיכאון לא יחלוף מעצמו, ותמיכה של הקרובים יכולה לעזור אך לא לרפא את המחלה.

אז אל תתנו לדיכאון לדכא אתכם – טפלו בו.