מרכז לטיפול, יעוץ ואבחון בתחומי הנפש בניהול ד"ר גיא אור
מרכז לטיפול, יעוץ ואבחון בתחומי הנפש
בניהול ד"ר גיא אור
לעזרה חייגו 03-6206417
טיפול בהפרעות קשב באמצעות אימון נוירו-פסיכולוגי

מאת: עירא ענר

הפרעת קשב, הידועה גם כ-ADHD) Attention Deficit / Hyperactivity Disorder), הינה הפרעה נפוצה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים, שעלולה להיות מולדת או נרכשת (בעקבות פגיעה מוחית). היא מתבטאת במגוון רחב של סימפטומים בעלי השפעה על התפקוד היומיומי. אנשים עם הפרעת קשב יתקשו, לעיתים קרובות, להתרכז בפעילות מסוימת ולהתמיד בה, עלולים להיות מוסחים בקלות ע"י גירויים חיצוניים, לאבד את חוט המחשבה וכתוצאה מכך לבצע טעויות.

הפרעות קשב במבוגרים:
על אף כי בשנים האחרונות קיימת עלייה במודעות החברתית לקיומן של הפרעות הקשב והריכוז בקרב האוכלוסיה הבוגרת עדיין רבים מן המבוגרים הסובלים מהפרעת קשב אינם מודעים כלל לקיומה.
רבים מהמבוגרים משייכים את קשייהם להתרכז ולהיות קשובים למטלות חייהם ללחצי החיים הגוברים עם השנים, כגון עומס ואחריות בעבודה, לחצים משפחתיים, לחצים חברתיים וכדומה, ואינם יודעים כי ייתכן כי קיימים מרכיבים אורגאניים-ביולוגים ומרכיבים רגשיים לקשיי התמודדות אלו.

ניתן לחלק את הפרעות הקשב במבוגרים למספר הפרעות:
א. הפרעת קשב וריכוז מסוג ADHD/ADD שלא אובחנו בילדות.
ב. הפרעות קשב וריכוז הקשורות לתהליכי התבגרות ושינויים מוחיים.
ג. הפרעות קשב וריכוז על רקע רגשי.

להפרעות קשב אלו השלכות מהותיות וכואבות על התפקוד היומיומי. אנשים עם הפרעת קשב מתלוננים על קשיים בכל תחומי חייהם. בתחום החשיבה הם מתלוננים לעיתים קרובות על בעיות בזכרון או בהבנת הנקרא. הם מתלוננים כי הם מתקשים להתרכז לאורך זמן ובעיקר מתקשים להתמודד ולהישאר קשובים למטלות שגרתיות או משעממות. בתחום ההתנהגותי הם מתקשים להתחיל או לסיים מטלות. נוטים לאחר לפגישות ולדחות משימות העומדות בפניהם. מתקשים במיוחד להתמודד עם משימות בירוקרטיות שוטפות כגון תשלום חשבונות, סידור וארגון הבית וכדומה. ולעיתים מגיבים באופן אימפולסיבי נרגז ולא הולם לסיטואציות מלחיצות. מבחינה רגשית, הם מדווחים על תחושה של חוסר נוחות קיומית, הצפה, אי שקט פנימי, תסכול, חוסר ערך עצמי, חוסר וודאות לגבי עתידם ותחושות של דכאון וחוסר תקווה.
תחושות והתנהגויות אלו משפיעות גם על היכולת של אנשים אלו להגיע להישגים ולהתפתח לימודית, מקצועית ובתחום הבין-אישי והזוגי. קיימות עדויות מחקריות רבות לקיומן של הישגים מופחתים בתחומים אלו בקרב בוגרים הסובלים מהפרעות קשב.

אימון נוירופסיכולוגי:
שיטת אימון זו מבוססת על הידע הנוירו-פסיכולוגי של מוח האדם ונועדה בכדי להביא את המוח לידי התמסרות לתהליך למידה ולתהליך התמדה בפרוייקטים ובמשימות מתמשכות.
זו היא שיטה המשלבת טכניקות טיפול משיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית (CBT), משיטת הנוירו-פידבק ומטכניקות טיפול ואימון בלקויות למידה. בנוסף, משולבים אלמנטים מעולם הטיפול הדינאמי המסורתי בכדי להתמודד עם המחסומים הרגשיים המכשילים את תהליך הלמידה.
תחילה נערך אבחון הממפה את היכולות הקוגניטיביות של האדם (קשב, זכרון, תפיסה, תפקודים ניהוליים וכדומה). האבחון נערך תוך כדי תצפית ואבחון של התנהגות האדם מול משימות למידה והתמדה ומתן תשומת לב לדרך בה הוא רוכש מידע ולמכשולים המפריעים לו בכך.
לאחר האבחון, ניתן פידבק ומוצע תהליך אימון קוגניטיבי- התנהגותי ורגשי המותאם ספציפית לכל מטופל ומבוסס על יכולותיו הנוירופסיכולוגיות היחודיות כפי שהשתקפו באבחון.
האימון הנוירו-פסיכולוגי מתאים את עצמו למוח האדם ומכוון אותו להליך הלמידה המתאים לו באופן אינדיווידאולי ע"פ יכולותיו המוחיות היחודיות.

מה נעשה באימון הנוירופסיכולוגי בפועל?
האימון, ראשית, מבוסס על מטה קוגניציה, על לחשוב איך חושבים. כלומר הוא נועד תחילה להגברת מודעות האדם לכיצד הוא חושב ולזיהוי צורות ההתמודדות עם תהליך הלמידה וארגון המידע הנרכש.
המאומן יושב עם הנוירופסיכולוג וביחד (ועל בסיס האבחון הנוירופסיכולוגי) הם מזהים דפוסי התמודדות מוחיים והתנהגותיים בלתי יעילים ומגבירים את המודעות היומיומית לקיומם של דפוסים אלו.
כאשר המודעות קיימת ניתן להתחיל ולשנות את הדפוסים באמצעות "תכנות" מחדש של המוח והתאמת תהליכי החשיבה היחודיים למאומן לחומר שעליו ללמוד או למשימה שעליו לבצע.

האימון הנוירו-פסיכולוגי בהפרעות קשב במבוגרים:
מכיוון שכל תוכנית טיפול הינה ייחודית "ונתפרת" ליכולותיו הספציפיות של כל מאומן לא ניתן לתאר במדויק כיצד יראה כל תהליך אימון נוירו-פסיכולוגי. יחד עם זאת, קיימים תסמינים המשותפים לכלל הפרעות הקשב וכללי אצבע כלליים להתמודדות

עימם. אני מציגה להלן מספר דוגמאות לכך.
מבוגרים עם הפרעות קשב מתלוננים פעמים רבות על :
א. קושי באתחול- "הסטרטר תקוע". לא מצליחים להתחיל משימות.
ב. תחושה של הצפה תמידית של מידע, רעיונות, תחושות.
ג. דחיינות- דחייה של משימות וביצוען בדקה ה-90.
ד. פעולות פשוטות נתפסות ככאלו שנוטלות מאמץ רב (לדוגמה תשלום חשבונות).
ה. קושי בניהול זמן לטווח ארוך וקצר.
ו. קושי בקבלת החלטות. המידע מציף ואין יכולת לארגן אותו ולהחליט על שיטת הפעולה הנכונה.
ז. קושי בויתור- "רוצים את הכל" ולא מסוגלים לוותר על דבר.
ח. שיתוק, דכאון וחרדה מול חוויה של כשלון.

עקרונות של אימון נוירו-פסיכולוגי בהפרעות קשב במבוגרים:
הנה מעט ממה שאפשר לעשות כדי "להכניע" את המוח ללמידה ולהתמדה.
המוח שלנו מחפש חידושים. המוח תמיד מחפש, סורק, מחכה למשהו לא שגרתי. ככה הוא נבנה וזה חלק מה שעוזר לנו לשרוד את חיי היום-יום. בהתאם, בתהליך הלמידה וכן בכדי להתמיד במשימה, עלינו להתאים את סביבת העבודה שלנו לצרכים של המוח. עלינו לאתגר את המוח וללמוד להפוך גם את המשימות השגרתיות ביותר למטלות מעניינות ובעלות רגש ומשמעות עבורנו.

אז מה צריך לעשות כדי ללמוד? תחילה צריך להבין את חומר ואז צריך לוודא שלא שוכחים אותו. הרעיון הוא לא "לדחוף" מידע ועובדות למוח אלא לגרום למוח להבין, להתעניין ולהתרגש מהנלמד. ואז גם באופן טבעי לזכור. המוח זוכר את מה שעניין וריגש אותנו. המוח זוכר את מה שחשוב לנו.

אז איך גורמים למוח להתרגש?

מבחינה נוירופסיכולוגית צריך שפעילות המוח תוגבר ומספר רב יותר של נוירונים מערכות מוחיות ישתתפו בתהליך הלמידה. נרצה שכמה יותר ערוצים יופעלו במוח במקביל.

לשם כך יש:
להפוך את החומר לחזותי. תמונות, צבעים גרפים. בכדי שגם הערוץ הויזואלי יופעל ועוד קשרים מוחיים יווצרו בין הנוירונים.
לחשוב לעומק על דברים. על הלומד להיות מעורב, סקרן ולקבל מהשראה מהחומר הנלמד.
לקבל ולשמור על הקשב של הלומד. עושים זאת ע"י הפיכת החומר לבלתי שגרתי, "לתופס את העין".
להפוך את החומר לבעל משמעות רגשית בכדי שגם המערכת הלימבית-הרגשית של המוח תהיה מעורבת בלמידה.
חזרה ושינון על החומר והטמעתו בזכרון.

כמה כללי "אצבע":
1. תאט. ככל שאתה מבין יותר כך פחות תצטרך לזכור.
2. תעשה את התרגילים. תכתוב את התרגילים בעצמך. תשתמש בעפרון ובכתב יד. המוח שלנו לא מתוכנת למחשבים הוא נועד לכתיבה ולרישום ידני.
3. תדבר על החומר הנלמד. בקול רם. ועם כל מי שמוכן לשמוע.
4. תקשיב למוח שלך. שים לב מתי אתה חווה הצפת יתר? מתי אתה משועמם? תקשיב לשעות הערנות והעייפות של המוח. תלמד להכיר את עצמך.
5. תשנן ותחזור! תשנן ותחזור! תתרגל! תתרגל! תפתור עוד תרגילים! ואז עוד!
6. תרגיש משהו.

זוהי טעימה קטנה, קצרה וכללית של מה שניתן באימון הנוירופסיכולוגי.
באימון הנוירופסיכולוגי עצמו, מלווה אותך הנוירופסיכולוגית בכל שלבי הלמידה ועוזרת בהגברת המודעות לדפוסים לא יעילים של התנהגות ובהתמודדות עימם. תכנית האימון מותאמת ספציפית למוח שלך ולצרכיו בהתאם לאבחון ובהתאם לתכנים שעולים במהלך הטיפול.

הטיפול בצד הרגשי של הפרעות הקשב והריכוז:

עד כה דיברנו על הצד הקונקרטי של ההפרעות הקשב והוצעו טכניקות ספציפיות לשיפור ההתמודדות עם ההפרעה. יחד עם זאת, קיים צד מהותי נוסף בטיפול בהפרעות קשב והוא הצד הרגשי. כאשר אנשים הסובלים מהפרעות קשב מתלוננים על סימפטומים קונקרטיים, הם למעשה משקפים, באמצעות התלונות, באופן סימבולי גם את הווייתם הרגשית. בכל תהליך אימון וטיפול קיימים חסמים ומכשולים רגשיים מעולם הלא מודע המהווים, ללא התמודדות עימם, התנגדות וסכנה ממשית להשגת המטרות הטיפוליות.

במהלך האימון הנוירופסיכולוגי המאומן "מפקיד" אצל המטפל תחושות שונות מעולם הלא מודע כגון חרדת התפרקות, חרדה מכשלון, חרדת מוות, חרדה חברתית, קשיי הסתגלות ועוד. על המטפל הנוירו-פסיכולוג להיות קשוב גם לתחושות אלו המובעות במישור הסימבולי ואינן מדוברות באופן ישיר. קשב זה והבנה של הסימבוליזציה יכולה להוביל למספר התערבויות טיפוליות אפשריות.

ההתערבות הדינאמית המסורתית בתחום זה הינה שיקוף או פרשנות של התכנים הלא מודעים בניסיון להעלותם למודע ולפצח את ההתנגדות שמונעת התקדמות בתהליך הטיפולי. יחד עם זאת, באימון הנוירופסיכולוגי, ייתכן ודווקא התערבות קונקרטית מעשית והתנהגותית יכולה לעזור יותר בהתמודדות עם חסמים רגשיים בתהליך הלמידה. על המאמן-הנוירופסיכולוג להיות קשוב לעולם סימבולי פנימי זה ולהגיב באופן רגשי אך ישיר וקונקרטי.

לדוגמה: מאומן שמתקשה שוב ושוב לבצע מטלה מסויימת שהוטלה עליו במהלך האימון וחשובה ללימודיו. כאשר הנוירו-פסיכולוג מנסה לברר מה החסם הרגשי שמאחורי הקושי בביצוע, עולה חרדה חברתית קדומה ממנה סובל המאומן. יחד עם זאת, חרדה ארכאית זו הינה לא מודעת ברובה ופענוחה אינו תורם לתהליך האימון. תגובתו של המאמן-הנוירופסיכולוגית הקשוב לחרדה ולצרכיו הרגשיים של המאומן יגיב כך : "אני מבין שקיים קושי רגשי וחרדה חברתית סביב נושא זה. אני מרגיש כי אתה צריך שאני אוותר לך על ביצוע מטלה זו ואנחנו נמצא כאן דרך אחרת להגיע למטרה". 

בתגובה זו, המאמן מראה למאומן כי הוא מבין אותו ומגיב (באופן אמפאטי) הן לצרכיו הרגשיים של המטופל (צורך שדמות הסמכות תוותר לי אך לא תאבד תקווה ממני) והן לצרכים הקונקרטיים של תהליך הלמידה (דהיינו, מציאת דרך אחרת להשגת המטרה הלימודית).

ניכר אם כך כי המאמן הנוירו-פסיכולוג צריך להיות בעל ידע נרחב בתחום המוח וההתנהגות, ידע בתחום האימון והטיפול הקוגניטיבי וההתנהגותי וידע בתחום הפסיכו-תרפיה הפסיכואנליטית. שילוב של גישות אלו הינו המפתח לניהול יעיל ונכון של הפרעות קשב בקרב מבוגרים.